פסק-דין בתיק ת"א 16635-07

א.         מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לחייב הבנק הנתבע לשלם לתובע סך של 97,276 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה, בצרוף הוצאות שכ"ט והפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

2.         התובע טען בתביעתו כי בחודש ינואר 2003 פדה כספים שהצטברו לטובתו בקרן השתלמות במהלך שנות שירותו כאזרח עובד צה"ל ועל פי הוראתו, ולאחר יעוץ שקיבל מיועץ השקעות בבנק. נקנו בעבורו בכספי הפדיון אגרות מילווה מדינה "שחר" לתקופה של שנה וחצי.

התובע טוען כי הרכישה בוצעה לאחר שבפנייתו לקבלת ייעוץ הבהיר ליועץ ההשקעות שברצונו להשקיע כספו בתוכנית בטוחה וסולידית לתקופה מוגבלת שתאפשר משיכת הכספים בהתראה קצרה.

נטען כי רכישת אגרות מילווה מדינה "השחר" אפשרו משיכת כספים ביום 16/6/04 ובתאריך זה צפוי היה התובע לקבל סך של 20,900 ש"ח.

3.         התובע טען בתביעתו ואח"כ בעדותו כי אין לו כל הבנה בעניינים פיננסים, כי מעולם לא השקיע כספו ברכישת מניות וכי ביקש במפורש כי כספו יושקע בהשקעה סולידית.

4.         התובע טוען כי לאחר מספר חודשים פנה אליו יועץ ההשקעות בבנק והודיע לו להעביר כספי השקעותיו לתוכנית מניבה יותר. התובע התעקש כי גם בשיחה זו לא דובר עמו על השקעת כספו במניות.          

5.         אין מחלוקת בין הצדדים כי בחודש מרץ 2004 נרכשו מניות בעבור התובע מכספים שהושקעו קודם לכן באגרות מילווה מדינה "השחר". התובע טוען כי רק בשיחת טלפון מאוחרת למועד רכישת המניות אשר התקיימה בין התובע ופקידה אחרת בבנק בשם איריס, בשל היעדרות יועץ ההשקעות (אילן) מהבנק, נאמר לתובע כי כספו הושקע במניות. בשיחה זו הוברר לתובע לראשונה, לטענתו, כי השקעת כספו במניה הניבה לו הפסדים בסך 30,000-40,000 ש"ח.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בעקבות השיחה עם הפקידה בשם איריס התקיימה שיחת טלפון נוספת עם אילן שלאחריה החליט התובע להותיר כספו מושקע ואולם הגביר אינטנסיביות מגעיו עם הבנק כדי לפקח על הנעשה בכספו.

6.         עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי נעשו עסקאות מכירה וקנייה של מניות בכספו של התובע עד חודש מאי 2005, אז החליט התובע למכור את מרבית השקעותיו בתיק ניירות הערך. התובע טוען כי הסכים להותיר כספו בתיק ניירות ערך והסכים כי כספו יושקע במניות על פי עצת יועץ ההשקעות.     

7.         לטענת התובע עד מועד מכירת תיק ניירות הערך נשחק כספו ב-40% ובמקום לקבל 209,000 ש"ח כמצופה הוא קיבל בעבור מכירת תיק מניותיו סכום נמוך בהרבה ונגרם לו הפסד בסך 83,000 ש"ח.

            התובע עותר לחייב הבנק לשלם לו פיצוי בגובה ההפסד הכספי שנגרם, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה עד מועד הגשת התביעה בסך 97,276 ש"ח.

8.         בכתב הגנתו דחה הבנק כל טענות התובע וטען כי רכישת מניות בכספו של התובע ועבורו בימים 8/3/04 ו-9/3/04 היו על פי פנייתו ולפי בקשתו. נטען כי לו היה מותיר התובע כספו מושקע בהשקעה הראשונית שבוצעה בעבורו ומכוחה נקנו בעבורו אגרות מילווה מדינה "השחר" היה התובע מקבל ביום 16/6/04 סך של 209,000 ש"ח.

9.         עוד טוען הבנק כי קיימים מסמכי בנק שהם בבחינת רשומה מוסדית המאשרים ותומכים בטענות הבנק כי רכישת מניות עבור התובע נעשתה על פי פנייתו ובהסכמתו.

            עוד טוען הבנק כי גם אם תדחה טענתו כי רכישת המניות בוצעה עם בקשת התובע, הרי שהתובע בהתנהלותו ובהסכמתו להמשיך ולהשקיע כספים במניות במסגרת השקעות שביצע בתיק ניירות הערך שברשותו אשרר פעולות הבנק בעניינו.

10.        עוד טוען הבנק כי התובע כשל מלמלא חובתו להקטין נזקיו משבחר להמשיך ולהשקיע כספו במניות. כן טוען הבנק כי התובע לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות המיוחסת לבנק והנזק.

ב.         ההליכים

1.         במסגרת ההליכים המקדמיים שנוהלו בתיק זה הסכימו הצדדים כי תביעת התובע מצטמצמת לאירועים שהובילו להעברת כספי השקעתו מהשקעה באגרות חוב להשקעה במניות מבלי לקבל אישור התובע. אין לתובע טענה בנוגע לקבלת ייעוץ רשלני או לא נכון בכל הנוגע לאירועים לאחר שנודע לתובע כי נרכשו מכספו מניות במסגרת תיק ההשקעות.

2.         במהלך ניהול ההליכים שמעתי עדות התובע מחד ועדות יועץ ההשקעות מר אילן ויקטור.